אסותא אופטיק - הסרת משקפיים בלייזר
חפש
הסרת משקפיים |  הסרת משקפיים בלייזר |  תיקון ראיה |  ניתוח להסרת משקפיים |  עדשות מגע |  עין עצלה |  קרטוקנוס |  קטרקט פרמיום |  עיניים |  לאסיק |  LASIK |  Z-Lasik |  תקן מטעם ארגון ה JCI | 
FacebookGoogle+Youtube

הסרת משקפיים בלייזר

יותר ויותר אנשים מנצלים את החופשה שלהם כדי ליטול מהמשקפיים חופשה לצמיתות. במכונים להסרת משקפיים בלייזר מדווחים על עלייה משמעותית בהיקף הפניות, ששוברת שיאים בקיץ. הקש ששובר הרבה קצרי רואי, בייחוד הורים לילדים קטנים, היא השחייה בים ובבריכה שהופכת במצבם לחוויה מעט מסובכת. מה צריך לדעת לפני שמחליטים על פרויקט כזה? מה הסיכוי לחזור לראות 6/6? ולמי אין סיכוי להיפטר מהמשקפיים? (לידיעתכם, מכון רציני דוחה בממוצע 30% מהפונים!). ד"ר דוד בן ניסן רופא עיניים מומחה ומנתח בכיר ב"אסותא אופטיק" במדריך מלא למשקפופר הנואש. 


תאמינו או לא, אבל אחד מסימני החופשה הוא הניסיון להיפטר מהמטרד המעיק ששמו משקפיים. אצל לא מעט אנשים הם הפכו לחלק בלתי נפרד מהפנים, שהם משלימים עימו בלית ברירה בלי שיפסיקו בד בבד לחלום בסתר ליבם על תוכנית התנתקות טוטאלית - מהם ומהעדשות.

עונת הניתוחים החמה
"חופשים הם עונות שיא של ניתוחים להסרת משקפיים בלייזר "  - אומר לנו ד"ר דוד בן ניסן רופא עיניים ומנתח מומחה ב"אסותא אופטיק" – "כשאין לחץ מהעבודה קל יותר להתרכז בתקופת ההחלמה ובהסתגלות למצב החדש. אבל חופשת הקיץ היא העונה הכי חמה. מורים, סטודנטים ועובדים אחרים מנצלים את הזמן הפנוי לממש את החלום הישן להביט על העולם בלי מחסומים. אנשים בעלי קוצר ראייה גבוה (בד"כ מי שמגיע לניתוחים הם אנשים עם מספרים של מינוס כמו מינוס כמו מינוס 5,2 8 ו-10) לא רואים עצמם שוחים עוד קיץ אחד עם המשקפיים, בפרט אם הם הורים לילדים קטנים. זה מציק להם בזמן השחייה ובזמן ההשגחה על הילדים במים ויכול להוות מכשול רציני כשהם שוהים יחד במים. בתוך הבריכה או בים התלות במשקפיים היא לפעמים בלתי אפשרית. יש כאלו שממש אין להם אומץ לקחת אחריות על מישהו אחר. מספיק שהזגוגיות קצת מתלחלחות כדי שהם יהפכו לחצי מטושטשים, שלא לדבר על סיטואציות די שכיחות בהם מישהו בטעות העיף את המשקפיים מהעיניים והותיר אותם ליותר מידי זמן על תקן של חצי סומא.

הניתוחים הראשונים בארץ

600 שנה אחרי המצאת המשקפיים בצפון איטליה (עד היום לא ברור מי היה הממציא הראשון לפני 630 שנה) יצאה באירופה הבשורה החדשה, שמנסה לנטרל אותה מהיסוד ומציעה למשקפופרים דרך אחרת. מאז שויפו ויושרו לא מעט קרניות במטרה לתקן את ליקוי הראיה המולד ולהשיב לעין את צורתה הכדורית האופטימאלית. בארץ הניתוחים הראשונים בוצעו לפני כ-20 שנה ע"י פרופ' לזר בביה"ח אסותא. כיום אלפי ניתוחים מבוצעים כל שנה במסגרת ארבעה מכונים עיקריים בארץ.
קצת מגרד, הרבה מציק ומרגיז. האם אלו סיבות טובות לבצע הליך כירורגי פולשני אל אחד האברים החשובים והעדינים בגופנו? ליטול סיכון כלשהו על הראייה? אחרי 15 שנות ניסיון ואלפי מטופלים ד"ר בן ניסן מתקשה להזדהות עם השאלה. מידי שבוע הוא מבצע לא מעט ניתוחים להסרת משקפיים ובד"כ מי שמפחיד את המטופלים זו לא רק המחשבה על הליך ניתוחי בעיניים אלא החשש שאולי ימצאו כבלתי מתאימים לניתוח ופנייתם תידחה. במקרים רבים הם מגיעים נחושים למטרה ולא מעכלים את הדחייה הנחרצת. ההסברים הרציונאליים לא עושים עליהם רושם. כשהוא מסביר להם שזה לא בשבילם ולמה להם, הם מתעקשים שזהו זה. נמאס להם מהסיפור הארוך. הם רוצים להשתמש רק בעיניים ומוכנים לקחת את הסיכון. למרות כל זאת, הם ידחו עם הרבה אמפטיה משום שאינם עומדי בקריטריונים של ניתוחים להסרת משקפיים בלייזר.

כשהניתוח עולה כמעט כמו משקפיים
השיקול הכלכלי גם לא מצליח לקלקל את התמונה הורודה, למי שכבר ראה אותה בעיני רוחו. אז נכון שמדובר בפינוק די יקר היכול להסתכם באלפי שקלים (המחירים נעים בין 5000 ועד מעל לעשרת אלפים שקלים, תלוי בסוג הניתוח ובמבצעים של כל מכון) אבל המציאות מראה שכאשר סובלים גם השיקול הכלכלי לא מקלקל את התוכניות. בפרט כשההוצאות על המשקפיים גדולות לא פחות. כיום, עם התחרות הבריאה ששברה את מחירי המסגרות, משקפיים הפכו למוצר זול יותר אבל לא לתמיד. בשלב מסוים, כשחוצים את קו הארבעים ונזקקים למשקפיים מולטי-פוקאליות לראיה מקרוב ומרחוק, תוך זמן קצר העלויות מכסות חלק נכבד מעלויות הניתוח. לדברי ד"ר בן ניסן, מחיר ממוצע למשקפיים מולטי-פוקאליות יכול להגיע לאלפי שקלים ויכול להתקרב גם למחירי הניתוח.  בד"כ המספר לראייה מרחוק נותר יציב ואילו זה של הראייה מקרוב מתאפיין בתנודתיות ומשתנה עם הגיל. הוא מתחלף בערך כל חצי שנה-שנה ומחייב החלפת עדשות תכופה. כל שינוי כזה עולה למשתמש כסף נוסף, מחיר עלות העדשות.

רבע שעה ל"תיקון" שתי העיניים
האופציה שכנגד נשמעת זוהרת אבל צריך לקחת בחשבון לקראת מה הולכים. ד"ר בן ניסן מתאר לנו את ההליך הקצר, שלא דורש אשפוז ומבוצע בהרדמה מקומית בלבד. הוא נמשך בין עשר דקות לרבע שעה ואינו כרוך בכאבים. המטרה היא לשנות את מידת הקימור של הקרנית כדי למקד את קרני האור בעין בצורה נכונה. יש הרבה שיטות טכנולוגיות ובכולם מטפלים בקרנית, שהיא עדשת העין בעלת המשמעות האופטית הגדולה ביותר – והיא השכבה החיצונית המגנה על העין. היא נמצאת בחלק הקדמי השקוף וניתן לדמות אותה לכיסוי השעון. בניתוח משייפים או מעצבים את המבנה מחדש. מנסים להגיע למבנה האופטימאלי הכדורי מתוך המבנה הגנטי הקיים שיכול להיות קעור בצד מסוים, שטוח בצד אחר, חרוטי ועוד. ככל שהמספר גבוה יותר כך צריך לשייף יותר מעובי רקמת הקרנית כדי להוריד יותר נפח. עובי קרנית ממוצע הוא בערך 520 מיקרון. כל מספר שמשייפים מוריד כמה מיקרונים מהעובי שלה. אחרי הניתוח נשארים עם קרנית דקה יותר מהרגיל ויש סף של קרנית דקה שלא ניתן לעבור אותו. תקנות בינלאומיות הקובעות לכלל רופאי העיניים בעולם ונסמכות על מחקר, ניסיון וידע נצברים, קבעו את עובי הקרנית המינימאלי שנשאר בגמר השיוף בניתוח, כדי לחשוף אותה למינימום היפגעויות.

כשאין אלטרנטיבה למשקפיים

מה אם הקרנית במקור דקה מידי?
מי שנולד עם קרנית דקה לא יוכל לעבור ניתוח להסרת משקפיים בלייזר. ניתן לחיות בשלום ולהזדקן בשקט עם קרנית דקה בלי סיכון לפגיעה בעיניים אבל ההליך הכירורגי במצב כזה הוא בלתי אפשרי. לעיתים השילוב בין קרנית דקה לבין מספר גבוה הוא שלא מאפשר את קיום הניתוח. לדוגמה: אדם עם מספר 10- שהקרנית שלו מספיקה רק להורדת 5 מספרים אין טעם שיעבור את הניתוח!

מי עוד לא מתאים לניתוח?
אנשים בעלי מבנה לא תקין של הקרנית שמתגלים אחרי עריכת מיפוי קרנית. גם מחלות עיניים ומחלות גופניות שונות הפוגעות ברקמות החיבור או במערכת החיסון לא מאפשרות ביצוע הניתוח, משום שהחלמת הקרנית לא תהיה טובה. בנוסף, א"א לנתח אנשים בעלי מספר לא יציב שהחליפו משקפיים באחרונה. הם חייבים להמתין עד שנה כדי לוודא שאין שינויים. זו הסיבה שזמן התחלת הניתוחים הוא בגילאי 18 ומעלה כשהמספר מתייצב והעין מסיימת את תקופת הבשלות שלה. 

סיבוכים מינימאליים

עד כמה הניתוח בטוח?
מדובר אומנם בניתוח קוסמטי אבל כמו כל ניתוח אחר א"א להתייחס אליו כאל פעולה זניחה או פשוטה. אין ניתוח ללא סיבוכים וסיכונים וכל מטופל יעשה את השיקולים שלו. יש כאלו שחיים בשלום עם משקפיהם ויש אחרים שיעשו כל דבר כדי להיפטר מהן. מי שיחיה בשלום עם המשקפיים שלו אינו צריך לעשות ניתוח להסרתן. אני יכול רק לומר שבניגוד לסיפורים שמסתובבים לפעמים, תופעות הלוואי של הניתוח קטנות מאד. היקף הסיבוכים הכללי מן הקל עד הכבד ביותר, החל ביובש בעיניים, גירודים ועד שיבוש הראייה או חזרה של מספרים, נע כולו בסביבות 3%-4%. באחוזים קטנים מאד  באם קיימת חזרה של המספר או של חלק ממנו אחרי שנה- שנתיים ויותר, ניתן לבצע תיקונים ולערוך מעקב עד שהמספר מתייצב. גם תהליך ההחלמה הוא סובייקטיבי מאד. יש פציינטים שעוברים אותו בקלות רבה יותר ויש כאלו שסובלים מעט מכאב לאחר הניתוח. אבל חשוב להבהיר שיש פתרונות להקל עליהם את מהלך ההחלמה מהניתוח.


כשהציפיות לא ריאליות
לדעת ד"ר בן ניסן, הבעיה העיקרית בניתוחים  להסרת משקפיים בלייזר היא פער בלתי ריאלי בין הציפיות לבין המציאות ובעיקר חוסר הכנה והסברה מספקת טרום הניתוח. אנשים לא כ"כ יודעים לקראת מה הם הולכים. מה צפוי להם בניתוח ואחריו. לאלו תופעות הם צריכים לצפות. חלקם בטוחים שהם עומדים לקבל עין ביונית וגם פער של רבע מספר לא מספק אותם. הם מסוגלים להיות לא מרוצים מחוסר שלימות שנחשב להצלחה גדולה.  זו הסיבה שהוא לא מוותר על השלב המקדים של סימולציות בשיתוף עם האופטומטריסט. כל מטופל חווה לפני הניתוח הדגמות חיות המדמות לו בדיוק איך יראה אחרי הניתוח, מה יהיו הסיבוכים ואלו הרגשות ילוו אותו.

"אני מושיב את הפציינט אצל האופטומטריסט ומראה לו ממש ברחל ביתך הקטנה כך וכך תראה אחרי הניתוח" – מתאר ד"ר בן ניסן – "אם הוא זקוק לתיקון לקרוב בעין אחת ולתיקון לרחוק בעין שנייה מדגימים לו מה תהיה התוצאה בכל עין כדי לתת לו הזדמנות לשפר את התוצאה. אפשר למשל לדאוג שהראיה מרחוק תהיה יותר משופרת על חשבון הקרוב. המטופל מביט לפני הניתוח דרך משקפיים המאפשרים לו להתרשם מהתפקוד שיהיה לו אחרי הניתוח ולחוות דעתו עליו.

שתי שיטות לניתוח אחד
בנוסף, הוא גם מכין את הפציינט לשלבי ההחלמה וההתאוששות, מה שמאפשר לו לבחור מתוך מגוון שיטות הניתוח הקיימות במתאימה לו ביותר. שתי השיטות העיקריות הן חיתוך של הקרנית ובלי חיתוך של הקרנית. בשיטה הראשונה משנים את פני השטח של הקרנית ע"י שיוף עם הלייזר בשטח הפנים החיצוני שלה ובשנייה מטפלים בשכבות בעומק הקרנית לאחר פתיחת מתלה ע"י חיתוך. יש מספר טכנולוגיות לבצע כל שיטה עם יתרונות שונים לכל אחת. בשיטה ללא החיתוך עם ההימנעות מפעולה כירורגית בעין מבטלים למעשה את הסיבוך הכרוך בפעולת החיתוך לקרנית אבל זמן ההחלמה שלה ארוך יותר והראייה מתייצבת באופן הדרגתי. השיוף באמצעות הלייזר יוצר פצע מקומי הדומה לכוויה שיוצרת סיגריה על העור. במשך ההחלמה של הפצע (3-4 ימים) מקפידים לחבוש עדשות מגע המייצרות שכבת הגנה לקרנית ומאפשרים לה להחלים בלי שהעפעף יעפעף על הפצע החשוף ויציק לו יום וליל.

בשיטה השנייה חותכים את השכבה העליונה של הקרנית לפני פעולת הלייזר למתלה מורם המוחזר ומגוהץ למקומו בגמר פעולת השיוף עם הלייזר. זמן ההחלמה שלה קצר יותר מהשיטה עם החיתוך והראייה מתייצבת מהר יותר.

מתי מעדיפים לחתוך ומתי לא?
למטופלים בעלי קרנית דקה, בעלי מבנה לא סדיר, לבעלי מספרים גבוהים ולספורטאים מומלץ להימנע מחיתוך הקרנית. מי שרוצה להימנע מכאב או מגירוי בעיניים וזקוק לזמן החלמה קצר יותר שיבחר בחיתוך. בשיטה ללא חיתוך בוחרים מטופלים החוששים מסיבוכים, סיכונים ותופעות לוואי היכולות להיגרם מפעולת החיתוך עצמה ושפחות מוטרדים ממספר ימים של אי נוחות עקב הכאב שלאחר הניתוח.בהתחשב בנתוני בדיקת ההתאמה וברצונות המטופלים, המנתח והמטופל מקבלים ביחד ההחלטה באיזה שיטה לנתח. עדיין הניתוחים עם חיתוך של הקרנית מהווים את רוב הניתוחים של ניתוחי הסרת משקפיים בלייזר בעולם כיום אבל החשש מסיבוכי החיתוך עצמו הפך את הניתוחים בשיטה השנייה להרבה יותר מבוקשים ומספרם עולה בהדרגה. בד"כ, ולרוב במרחק של זמן, התוצאות מבחינת חדות הראייה אחרי הניתוח זהות בשתי השיטות.


באסותא אופטיק – מרפאת העיניים לניתוחי הסרת משקפיים בלייזר שבבי"ח אסותא השלום בת"א בעלת רופאים ותיקים שמאחוריהם ניסיון של למעלה מעשר שנים ואלפי מטופלים, משתמשים בתוכנה מיוחדת ork להתאמה ספציפית של השיטה לעין של המנותח. בטיפולים רגילים מתייחסים לכל העיניים באופן שווה למרות שקרנית העין שונה מאדם לאדם כמו טביעת אצבע. השינויים הללו משפיעים על איכות הראייה המתבטאת בעיוותי ראיה סנוורים וירידה ברגישות לצבעים. התוכנה שבידיהם משרטטת באופן גראפי את העיוותים הללו והם מועברים ע"ג כרטיס זיכרון גרפי ממוחשב למכשיר הלייזר. טיפול הלייזר שניתן מודרך ע"י הממצאים הייחודיים של כל עין ומעניק איכות ראייה גבוהה יותר. 

30 אחוזים מהפונים נדחים

יש אנשים שמתחרטים בשלב ההסברים וההדגמות?
יש כאלו אבל רובם שבים אחרי שעיכלו את המידע ומרגישים בשלים רגשית למהלך. רק מעטים מחליטים שזה לא בשבילם.

עם יד על הלב, היית ממליץ על הניתוח גם לילדיך?
ניתחתי  בני משפחה שלי, חברים מהמעגל הראשון, השני והשלישי. הבת שלי ממתינה לבצע את הניתוח כמו גם בני הממתינים שהמספר שלהם יתייצב. העיניים הם איבר חשוב  ויקר לאדם ולא לחינם כולם מבקשים ממני: שמור עליהם כמו שאתה שומר על העיניים שלך. אנחנו אכן מתייחסים בחרדת קודש לכל ניתוח. ובכל זאת צריך להבין שעלולות להופיע תופעות לואי.


מי שבא מתוך גישה של אפס תקלות שלא יעשה ניתוח. אין מציאות כזו. במקביל חשוב להזכיר שהמכשיר הניתוחי והשיטות השתכללו בצורה משמעותית. יש כיום יכולת אבחנה גבוהה ומשופרת לפני ואחרי הניתוח, שיכולה למנוע סיבוכים ובנוסף גם ניסיון רב של המנתחים, הכנה טרום הניתוח ובחירת המטופלים המתאימים. אנחנו יודעים לזהות את אלו שמועדים לסיבוכים ולא מהססים לדחות אותם. במכון רפואי מקצועי וטוב נפסלים בין 25 ל-30 אחוז מהפונים. אנחנו מנפים בסביבות 30% מהפונים. איננו מהססים לדחות מטופלים שאינם עומדים בקריטריונים לניתוח. היד שלנו קלה מאד על ההדק לדחות מטופלים שאינם מתאימים לניתוח ונועדה להבטיח הצלחה מרבית. הניסיון הגדול עם היכולת לאתר פציינטים מתאימים מקטינים את הסיבוכים אחרי הניתוח ומגדילים את שביעות הרצון של המטופלים.

היכן נמצא שיעור המשקפופרים הגבוה בעולם?
בישראל היקף הניתוחים להסרת משקפיים בלייזר מצוי באופן יחסי באותה רמה לשל השוק האמריקאי וגבוה בהרבה ממדינות אחרות באירופה. הישראלים שוחרי חידושים ונוחות ומוכנים ליטול יותר סיכונים. בשלוש שנים האחרונות ההכרה בניתוחים אלו הביאה לכך שצעירים רבים שעברו טיפולי לייזר מתקבלים ליחידות מובחרות וגם לקורסי טיס בישראל. בארה"ב המצב דומה. טייסים ואנשי צוות אוויר פעילים עוברים ניתוחים להסרת משקפיים ושבים לתפקוד מלא באוויר. עד היום עברו שם כ-120 אלף אנשי צוות אוויר טיפולי לייזר ע"י הצבא.


הציבור החרדי תופס נפח בולט במכוני הלייזר, כשמטבע הדברים הצד הגברי שולט. לדברי ד"ר דוד בן ניסן, מבין הקבוצות המרכיבות משקפיים בעולם, שיעור גבוה במיוחד נמצא בקרב אברכים, ששעות רבות ביום מוקדשות אצלם לקריאה וללימוד. כדאי לציין שקריאה מול מחשב נחשבת פחות מאמצת מקריאה מתוך ספר משום שמרחקי הקריאה בספר קצרים יותר.

בעיניים פקוחות
אפשרויות ופריסת התשלומים הגבוהה הביאה לכך שגם בתקופת מיתון קשה המכונים לא נפגעים ולא מדווחים על האטה בפעילות. מי שכולל בתוכניות החופשה שלו גם פרידת נצח מהמשקפיים צריך לקחת בחשבון את כל הנתונים שהבאנו. התיאורים הורודים של השכן או החבר שגילה עולם חדש (נטול מחיצות) לא מספיקים.

אז נכון שמספר ימים אחרי, כשהראייה מתייצבת, ניתן אפילו לנהוג (החוק מתייחס לראייה של 6/12 בעין אחת כראייה תפקודית לצורך רכב פרטי ו6/12 בשתי העיניים לצורך נהיגה באוטובוס, משאית ורכב כבד) והחיים שבים למסלולם די מהר. עושה רושם שההוקוס פוקוס הזה מתאים לכולם ולמה לא לפקוח את העיניים. אבל מי שנחת בלתי מוכן עם ציפיות הזויות (כאמור, גם תוצאה של רבע מספר יכולה לגרום למישהו להרגיש שהניתוח נכשל, כמו שיש אנשים בעלי מספר מינוס 2 שטוענים שהם רואים מצוין בלי משקפיים לעומת אנשים עם מינוס חצי שטוענים שהם לא יכולים בלי משקפיים..) בלי להכין עצמו נפשית יתקשה להכיל גם כאבים מועטים או תופעות לוואי לא נעימות, שלא לדבר על התפתחויות אחרות לא צפויות. סביר להניח שגם בעוד עשרים שנים נמצא משקפופרים המתהלכים בינינו מקטרים מצד אחד אך גם חוששים מהאלטרנטיבה. תמיד הם יוכלו להתחרט. רבע שעה והעסק הזה מאחוריהם..