מה גורם להחמרת קוצר הראייה?

מדוע קוצר הראיה שלי החמיר?

שילוב של מספר גורמים, גנטיים וסביבתיים, עלול לזרז את קצב התפתחות קוצר הראייה. בכוחה של הגנטיקה לקבוע מראש את מידת רגישות האדם ללקות בקוצר ראייה, בעוד גורמים הקשורים באורח החיים, כגון שהייה תכופה וממושכת מול מסכים, מיעוט חשיפה בריאה לאור השמש ואף הרגלי קריאה מסוימים, עלולים לגרום להתדרדרות במצבה ולהחרפתה.

האם קוצר ראיה יכול לפתע להחמיר?

בעוד שהמצב הנורמטיבי הינו ההתקדמות ההדרגתית במידת קוצר הראייה, ישנם מקרים מסוימים בהם קוצר ראייה עלול להידרדר באופן פתאומי. למשל, במהלך קפיצות צמיחה בגיל ההתבגרות. זו הסיבה שחשוב לערוך בדיקות עיניים קבועות גם בגיל ההתבגרות, הן מכריעות לצורך מעקב אחר התפתחות שינויים שכאלה. התקדמות מהירה בקוצר ראייה נחשבת מהירה מדי כאשר נוצרת עלייה משמעותית בשגיאת התשבורת תוך פרק זמן קצר, כגון מספר דיופטרים (דִּיוֹפְּטֵר היא יחידת מידה לעוצמה האופטית של עדשה או מראה קעורה, והיא מסומנת באות D. דיופטר שווה למספר ההופכי של מרחק המוקד, כפי שהוא נמדד במטרים) תוך כחצי שנה. התקדמות מהירה שכזו עלולה להצביע על בעיה מהותית בתפקוד הראייה. חשוב לעקוב ולהיות מודעים לשינויים במצב הקיים על מנת לפעול בזמן ולמנוע הידרדרות ראייה נוספת.

מה גורם להחרפת קוצר הראייה אצל מבוגרים?

הסיבות להחמרת קוצר ראייה במבוגרים כוללות, בין היתר, גנטיקה, לחץ ראייה, חשיפה מוגזמת, ממושכת ועקבית למסכים, מיעוט שהייה באור יום ומצבים בריאותיים מסוימים כגון סוכרת. גורמים אלה יכולים להיות הגורמים לקוצר ראייה ולהחמרת מצב קיים של קוצר ראייה אצל מבוגרים.

האם קוצר ראייה תמיד מחמיר עם הגיל?

לרוב קוצר ראייה נוטה להתייצב בסוף שנות העשרה המאוחרות או תחילת שנות העשרים. עם זאת, מבוגרים מסוימים עלולים לחוות 'קוצר ראייה מאוחר'. מצבי עיניים נוספים כגון קטרקט יכולים ליצור מצב המדמה את התקדמות קוצר הראייה אצל מבוגרים הלוקים בהם.

האם שימוש עקבי בסמארטפון מחמיר את קוצר הראייה?

במחקר שנערך לאחרונה בארצות הברית נבדק הסיכון הסביבתי הפוטנציאלי של שימוש בסמארטפונים כגורם התורם לקוצר ראייה. המחקר התמקד בניתוח דפוסי השימוש של תלמידים בגילאים שונים: החל מתלמידי בית ספר יסודי ועד כאלה בגיל תיכון, ובחן את הרגלי השימוש שלהם בסמארטפונים ואת מידת ההשפעה על קוצר הראייה. על תלמידים אלה הוטל למלא שאלונים המפרטים את הרגלי השימוש שלהם בסמארטפון ונבחנו גורמי הסיכון שלהם לקוצר ראייה. השיטה העיקרית למדידת השימוש בסמארטפונים הייתה באמצעות נתונים שהוקלטו על ידי המכשירים לאורך תקופות ממושכות, וחלק מהנתונים הושלמו על ידי דיווחים אישיים של הנבדקים בנוגע למידת השימוש היומי. מתוך 418 התלמידים המעורבים, 99% היו משתמשי סמארטפונים. בממוצע הם צרכו 1,299.88-MB נתונים ובילו 168.02 דקות במכשירים שלהם מדי יום. באופן מסקרן, סטודנטים עם קוצר ראיה צרכו כמעט כפול מהנתונים (1,748.14-MB מדי יום) בהשוואה למקביליהם שאינם בעלי קוצר ראייה. עם זאת, לא היה הבדל משמעותי בזמן שהוקדש לסמארטפונים בין שתי הקבוצות.

המחקר מצא גם מתאם משמעותי בין שימוש מוגבר בנתוני הסמארטפונים היומי, לבין הסבירות הגבוהה יותר לקוצר ראייה, בנוסף לגורמים אחרים כגון גיל והורים עם בעיות ראייה (נטייה גנטית). ראוי לציין כי 73% מהמשתתפים האמינו כי מכשירים דיגיטליים עלולים לפגוע בעיניהם. לסיכום, המחקר קובע כי קיים קשר בולט בין קוצר ראייה לבין כמות נתוני הסמארטפון אותם צורכים. בהתחשב בהשלכות הקריטיות של שימוש בסמארטפונים על בריאות העיניים, ממצאים אלה מדגישים שוב את הצורך בבחינה מעמיקה נוספת של מערכת היחסים השנויה במחלוקת של אנשים רבים עם הסמארטפון שלהם.

האם אי שימוש במשקפיים עלול להחמיר את קוצר הראייה?

אמנם אי שימוש במשקפיים אינו מחמיר ישירות את קוצר הראייה, אך הדבר עלול להוביל למעמסה על העיניים, לעייפות ולסיבוכים אחרים נוספים. משקפיים או עדשות עוזרים להשיג מצב של ראייה ברורה, להפחית את הלחץ על העיניים ולמזער בעיות קשורות שעלולות להיווצר בעקבותיהם. עם זאת, לשימוש שוטף במשקפיים ובעדשות אתגרים משלהם. משקפיים יכולים בתנאים מסוימים לצבור אדים ולהתערפל, לעוות את הראייה ההיקפית ולעיתים אינם נוחים פיזית. הם עלולים להיתפס כפחות מחמיאים אסתטית עבור אנשים מסוימים. עדשות, לעומת זאת, דורשות תחזוקה קפדנית למניעת דלקות עיניים. הן עלולות להיות מאד לא נוחות, במיוחד בסביבה מאובקת או במהלך שימוש ארוך טווח. יש להקפיד על החלפת העדשות בתדירות על פי הנחיות היצרן ולשמור על היגיינה תקינה, אחרת עלולים להיגרם סיבוכים כגון דלקת הלחמית או שחיקות בקרנית.

מה השלב הקיצוני ביותר של קוצר ראייה?

קוצר ראייה גבוה, בו המרשם עולה על -6.00D, נחשב לחמור. בשלב זה קיים סיכון מוגבר לסיבוכים כגון ניתוק רשתית, גלאוקומה וניוון מקולרי.

מהי רמה הגיונית של החמרת קוצר ראיה?

בעוד שקוצר ראיה קל (-0.25 עד -3.00D) הוא מצב שכיח, כל קוצר ראייה שמאובחן מעבר ל -6.00D נחשב לקוצר ראיה גבוה או חמור. קצב ההתקדמות הנחשב סביר משתנה בקרב אנשים שונים, על בסיס תמהיל הנתונים הרלוונטים של כל אחד, כגון גנטיקה, גיל וגורמים סביבתיים.

מה מומלץ לעשות במקרה של התקדמות קוצר ראייה?

אמנם אין פתרון אחיד המתאים לכולם, אך ישנן מספר אסטרטגיות שעשויות לעצור את ההתקדמות:

בדיקות עיניים קבועות: אבחון ההתקדמות בשלב מוקדם עשוי לעזור בשינוי המרשם או לאפשר התערבויות שיקלו את המצב וימנעו בזמן את הידרדרותו.

הגבלת זמני חשיפה למסכים: סעיף זה הינו קריטי במיוחד עבור ילדים ומבוגרים צעירים. כמו כן מומלץ לעקוב אחר הכלל 20-20-20: כל 20 דקות, הסתכלו על חפץ כלשהו המצוי במרחק של 20 מטר לפחות, במשך 20 שניות.

התערבויות תרופתיות: ניסוי שנערך לאחרונה במימון מכון העיניים הלאומי (NEI) מצביעים על כך ששימוש בטיפות העיניים אטרופין במינון נמוך עשוי להאט את ההתקדמות אצל ילדים. פתרון זה מצוי עדיין בשלב הניסיון ואין עדיין הודעה רשמית על כך כהמלצה גורפת, אך אין ספק שזה נותן מעט תקווה.

ניתוח לייזר בעיניים: הצצה לעתיד ברור יותר

למי שמחפש פתרון קבוע יותר, ניתוחי עיניים בלייזר מציעים את המענה המושלם ארוך הטווח. באמצעות שיטה כגון שיטת ה- LASIK מעצבים מחדש את הקרנית, ומתקנים שגיאות שבירה. לאחר ההליך המטופלים נהנים מחופש מוחלט מהתלות התמידית במשקפיים או בעדשות מגע. שיעורי הצלחה של הניתוח בלייזר גבוהים מאד. עם זאת, חשוב מאוד להתייעץ עם רופא עיניים מומחה בניתוחי לייזר לפני ביצוע ההליך כדי לבחון התאמה ולדון בסיכונים וביתרונות הפוטנציאליים.

אמנם הידרדרות במצב קוצר הראייה עלולה להדאיג את הלוקים בה, אך הבנת הגורמים השונים הלוקחים חלק ב"משחק" הזה ונקיטת צעדים פרואקטיביים מתאימים עשויים להרגיע ולהשפיע באופן משמעותי על קצב התקדמות התופעה. אימוץ אורח חיים מאוזן ובדיקות עיניים וייעוץ רפואי על בסיס קבוע יבטיחו כי העיניים שלכם יישארו צלולות ובריאות והמצב יהיה תחת שליטה וטיפול מודע.