קוצר ראייה בגיל מבוגר ובילדות, מהו התזמון הנכון לטיפול?
קוצר ראייה הוא שם גנרי להפרעת ראייה ואנו נוהגים להשתמש במינוח זה על מנת לתאר קשת נסיבות שונות היוצרות שגיאת שבירה. אלא שקיימים סוגים שונים של קוצר ראייה והם מתרחשים בגילאים שונים במהלך החיים.
מהו קוצר ראייה ומה ההבדל בין קוצר ראייה אצל ילדים וקוצר ראייה אצל מבוגרים?
קוצר ראייה היא תופעה הנוצרת, כאמור, משגיאת שבירה בעקבותיה ניתן להבחין באופן ברור בעצמים הנמצאים בקרבת המסתכל וככל שהעצמים רחוקים יותר מהמסתכל כך הם נראים יותר במטושטש. הסיבה לקוצר ראייה היא כאשר הקרנית קמורה מדי או כאשר גלגל העין ארוך מדי.
קוצר ראייה אצל ילדים נחשב כתופעה גנטית ולרוב הוא מאובחן לראשונה בגיל בית ספר. הוא ממשיך להתפתח אצלם עד גיל 20 כיוון שבגיל זה גלגל העין מפסיק לגדול. שיעור הילדים המאובחנים בקוצר ראייה בגיל בית ספר גדל באופן משמעותי מאד בשנים האחרונות.
הסימפטומים השכיחים שמאפיינים ילדים שאובחנו כבעלי קוצר ראייה הם:
- פזילה נראית לעין כאשר הם מתבוננים בחפצים
- נטייה לשבת קרוב למסכים (מחשב, טלפון, טלוויזיה וכו')
- נטייה לכאבי ראש
- טווח קשב נמוך
קוצר ראייה אצל מבוגרים אובחן באופן שכיח אצל אנשים שבילו זמן עבודה רב מול מסכי מחשב או, לחליפין, עוסקים בעבודה הדורשת הסתכלות מקרוב למשך זמן רב או מיקוד מבט אינטנסיבי. סיבות נוספות בעטיין עלול להתפתח קוצר ראייה במבוגרים הן בעיות בריאותיות רלוונטיות כגון סוכרת.
הסימפטומים השכיחים שמאפיינים מבוגרים שאובחנו כבעלי קוצר ראייה הם:
- סגירה חלקית של העפעפיים תוך התאמצות לראות ברור
- פזילה בעת התאמצות להסתכל
- מצמוץ בעיניים במינון גבוה
- דיווח על קשיי ראייה בעת נהיגה בלילה
- כאבי ראש תכופים הנובעים מאימוץ הראייה והעיניים
- נטייה לשפשף את העיניים בתדירות גבוהה
- לא מצליחים להבחין באובייקטים הנמצאים רחוק
- דיווחו שרואים עצמים רחוקים באופן מטושטש
השינויים בביטויי קוצר ראייה עם התפתחות הגיל
ילדים קטנים הסובלים מקוצר ראייה אינם מסוגלים לשקף להוריהם במילים את מצב הראייה (או ליתר דיוק, את ליקויי הראייה) שלהם. לכן, על ההורה ועל הגורמים המטפלים מוטלת האחריות להתבונן בהתנהגות הילד ובתופעות אופייניות לו ולגזור מכך, במקרים הרלוונטיים, את ההשערה שיתכן והילד סובל מהפרעת ראייה.
במידה וקיים חשש, יש להפנות את הילד לבדיקה מקצועית אצל גורם מוסמך לכך (אופטומטריסט או רופא עיניים).
יתכן והקושי באבחון קוצר ראייה על ידי ההורים בגיל מוקדם הוא הסיבה לכך שמרבית הילדים המאובחנים הם בגילאי בית ספר.
קוצר ראייה שאובחן אצל ילדים עשוי להתפתח עם השנים וצפוי להפסיק להתפתח בגיל 20 לערך, אז מפסיק גלגל העין לגדול. בשלב זה ברוב המקרים נרשמת עצירה ובמקרים מסוימים אף ניתן להבחין בהטבה במצב. חשוב גם בשלב זה לערוך מעקב ואבחון על ידי גורם מוסמך.
מהם האתגרים מהם סובלים ילדים ובני נוער קצרי ראייה?
ילדים ובני נוער בעלי קוצר ראייה מתמודדים עם אתגרים שונים בחיי היום יום שלהם. ביניהם ניתן למנות את האתגרים הבאים:
אתגרים לימודיים : ילדים אלה עשויים להתקשות בראיית הכתוב על גבי הלוח בכיתה ובמקביל עלולים להתקשות בהעתקת חומר. הם עלולים למצוא את עצמם משקיעים את מירב האנרגיות בכך במקום להקשיב ועלולים לאבד ריכוז ולהתקשות לעקוב אחר הכיתה. כמו כן, קשיים בקריאה עלולים ליצור אצלם פערים לימודיים.
מאמץ ותחושת עייפות בעיניים: ניסיון מתמיד להתמקד באובייקטים מרחוק עלול להוביל אותם למאמץ ועייפות בעיניים, מה שעלול להקשות עליהם להתרכז לפרקי זמן ממושכים ועלול לגרום לכאבי ראש בפרקי זמן תכופים.
השתתפות מוגבלת בפעילויות ספורט וחוץ: ילדים עם קוצר ראייה עשויים שלא לתפקד במיטבם בפעילויות חוץ הדורשות ראייה ברורה כגון משחקי כדור, ריצה או רכיבה על אופניים.
אתגרים חברתיים: ראייה לקויה עלולה להוביל לאתגרים חברתיים, מכיוון שילדים שאינם מטופלים עלולים להפגין כישורים מוגבלים עקב קשיי ראייה ולעומתם ילדים מטופלים המרכיבים משקפיים עלולים לסבול מביטחון עצמי נמוך בנוגע למראה שלהם.
סיכון מוגבר למחלות עיניים: לילדים עם קוצר ראייה יש סיכון גבוה יותר לפתח מחלות עיניים כמו היפרדות רשתית, קטרקט וגלאוקומה בשלב מאוחר יותר בחיים.
מתי כדאי להתחיל במעקב ואיזה טיפולים מומלצים לקוצר ראייה?
ככל שהילד בעל קוצר ראייה הוא בגיל צעיר יותר, כך התקדמות קוצר הראייה אצלו תתפתח מהר יותר. זו הסיבה שחשוב לאבחן בגיל מוקדם ככל האפשר ולאפשר לילד לקבל טיפול מתאים שעשוי להאט או לעצור את התפתחות קוצר הראייה, ובמקביל תסייע לו להתמודד עם האתגרים שתופעת קוצר הראייה מציבה בפניו כאשר אינה מטופלת כראוי.
לכן מומלץ להורים להיות ערניים ולבחון האם התנהגות הילד מצביעה על קשיי ראייה. במקביל, נערכות בדיקות ראייה ומעקב במסגרות השונות (טיפת חלב, בית הספר וכו').
ילדים שאובחנו בגיל נמוך מ-12 נמצאים בקבוצת גיל בו מתרחשת ההחמרה המהירה ביותר בקוצר הראייה ויחד עם זאת הנתונים מראים שכל ילד מתחת לגיל 16 בעל קוצר ראייה יפתח החמרה של המצב.
הטיפול בקוצר ראייה עשוי לסייע בשיפור התמודדות עם הסימפטומים, להאט את קצב התקדמות קוצר הראייה ובמקרים מסוימים אף לעצור את ההתקדמות.
דרכי הטיפול האפשריות בקוצר ראייה הן הרכבת משקפיים מותאמים, עדשות, או טיפול באמצעות טיפות עיניים. בכל מקרה, יש לפנות לגורם מוסמך.
התמודדות מבוגרים עם קוצר ראייה
להלן מספר נתונים בנוגע למבוגרים בעלי קוצר ראייה:
- מחקרים מראים כי למעלה מ- 20% מהמבוגרים חווים קוצר ראייה ההולך ומתגבר ומחריף מדי שנה.
- נמצאה קורלציה בין החמרה בקוצר ראייה לבין סיכון מוגבר למחלות עיניים כגון: קטרקט, היפרדות רשתית, ניוון מקולרי ועוד.
- הנתונים מצביעים על אחוז הולך וגובר של בוגרים מעל גיל 20 שקוצר הראייה שלהם ממשיך להתפתח, למרות ההנחה הרווחת שבגיל 20 ההתפתחות נעצרת.
- הסיבות להתפתחות קוצר ראייה אצל מבוגרים אינן ברורות באופן וודאי, אך השערה הרווחת היא שהעלייה הדרמטית בשימוש במכשירים דיגיטליים וצפייה במסכים מהווה גורם משמעותי לכך.
- רוב המבוגרים צופים לפחות 8.5 שעות ביום במסכים, דבר הגורם ללחץ מוגזם על שרירי המיקוד של העיניים. מעבר ל"תרומה" להתפתחות קוצר הראייה, הדבר עלול לגרום לכאבי ראש עקב אימוץ העיניים המוגבר.
האתגרים מהם סובלים מבוגרים קצרי ראייה
קוצר ראייה אצל מבוגרים עלול לגרום להתמודדות עם אתגרים שונים:
קושי לראות תמרורים בעת נהיגה: קוצר ראייה יכול להקשות על ראיית עצמים מרחוק, מה שעלול להפוך את הנהיגה למאתגרת ומסוכנת.
עומס בעיניים וכאבי ראש: ניסיון מתמיד להתמקד באובייקטים מרחוק עלול להוביל למאמץ בעיניים, עייפות וכאבי ראש ולהקשות על ריכוז לפרקי זמן ממושכים.
אתגרים חברתיים: ראייה לקויה עלולה להוביל לאתגרים חברתיים שונים, ביניהם קושי לזהות אנשים ממרחק או ביטחון עצמי נמוך (עקב הרכבת משקפיים, למשל).
סיכון מוגבר למחלות עיניים: מבוגרים עם קוצר ראייה נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח מחלות עיניים כגון היפרדות רשתית, קטרקט וגלאוקומה בשלב מאוחר יותר בחיים.
אבחון קוצר ראייה אצל מבוגרים ודרכי טיפול
המינוח קוצר ראייה אצל מבוגרים מתייחס לאנשים שאובחנו כבעלי קוצר ראייה מעל גיל 18.
קיימות סיבות שונות הגורמות לקוצר ראייה אצל מבוגרים ולכן חשוב לבצע אבחון מדויק ומקצועי ובהתאם אליו לקבוע את אופן הטיפול המתאים ביותר.
דרכי הטיפול האפשריות:
- עדשות מגע מותאמות אישית
- משקפי ראייה על פי מרשם
- טיפות אטרופין
- הפחתת זמני צפייה במסכים
- טיפולי לייזר וניתוח לייזר (אפשרי מעל גיל 18 בלבד וכפוף לבדיקת התאמה)
בכל גיל בו מאובחן קוצר ראייה, יש להתייחס לתופעה ברצינות הראויה ולטפל בה על פי ההנחיות שהומלצו ע"י איש המקצוע המטפל תוף בחינת מכלול האפשרויות הקיימות.